טורמלין רב־גוני

טורמלין הוא לא מינרל אחד אלא קבוצה שלמה של מינרלים, ולפי GIA יש לו אחד ממגווני הצבעים הרחבים ביותר מבין אבני החן. בתמונה יש חופן קטן של גבישים גולמיים, לא מלוטשים: ורודים, אדומים, ירוקים, ואחד ירוק כהה עד כמעט שחור.

מאיפה כל הצבעים? לפי GIA, עקבות של ברזל, ואולי גם של טיטניום, נותנים ירוק וכחול, ומנגן נותן אדום וורוד. לפי ויקיפדיה, בהרבה טורמלינים ורודים הצבע העמיק לאט בזכות קרינה טבעית מהסלע שסביבם. ולפעמים ההרכב של הנוזל שהגביש גדל בו משתנה באמצע, והגביש משנה צבע יחד איתו. כך נוצר טורמלין "אבטיח": ירוק מבחוץ וורוד מבפנים. גביש שכתב לעצמו יומן בצבעים.

לטורמלין יש גם צד חשמלי: כשמחממים אותו הוא נטען, ולפי GIA גם כשלוחצים עליו. לפי ויקיפדיה, כשחברת הודו המזרחית ההולנדית הביאה אותו מציילון לאירופה, קראו לו "המגנט של ציילון", כי הוא משך אליו אפר חם ואז דחה אותו. ולפי ויקיפדיה העברית, גבישים בתצוגה עם תאורה חזקה עלולים להיטען ולמשוך אליהם שכבת אבק. אבן שמנקים אותה, והיא מיד מלכלכת את עצמה מחדש.

בגלל הצבעים שלו, טורמלין התבלבל עם אבנים אחרות במשך מאות שנים. לפי GIA, הגביש הירוק הראשון שתועד נמצא ב־1554 בברזיל, ונקרא "אזמרגד ברזילאי". לפי ויקיפדיה העברית, טורמלין אדום נקרא "אודם סיבירי", למרות שאין לו קשר לאודם. ולפי ויקיפדיה, הקיסרית הסינית צישי כל כך אהבה טורמלין ורוד שקנתה כמויות גדולות ממנו ממכרה בקליפורניה.

ואם יש לכם גביש שלם ביד, חפשו משולש. לפי GIA, טורמלין גדל בפריזמות בעלות שלוש צלעות, ואין עוד מינרל נפוץ כזה. לפי ויקיפדיה, על הפאות יש לעיתים קרובות חריצים לאורך הגביש, ואפשר לראות אותם על הגביש הכהה שבחלק העליון של התמונה.