קרנליאן

קרנליאן הוא זן של כלקדון, סיליקה שבנויה מגבישים זעירים, שנצבע בכתום, באדום או בחום־אדמדם בזכות תחמוצות ברזל. לבן הדוד הכהה והקשה יותר שלו קוראים סרד (sard).

זו אחת האבנים הוותיקות בתכשיטנות. בתרבות עמק האינדוס ייצרו חרוזי קרנליאן מעוטרים כבר באלף השלישי לפנה"ס, והמצרים, האשורים והיוונים העריכו אותו מאוד. הרומאים אהבו לגלף בו חותמות לטבעות, כי שעווה חמה לא נדבקת לקרנליאן. אבן עם כישורים משרדיים מובהקים.

השם בא מלטינית של ימי הביניים, corneolus, על שם פרי הקרנית (cornel cherry), שיש לו גוון אדום שקוף דומה. הכתיב carnelian הוא שיבוש מהמאה ה־16 של הכתיב הישן cornelian.

חשוב לדעת: הרבה ממה שנמכר כקרנליאן הוא בעצם אגט רגיל שחומם או נצבע. החימום גורם לזיהומי הברזל שבאבן לקבל גוון כתום־אדום בוהק. זה לא הופך את האבן למזויפת, אבל כן לפחות טבעית ממה שנדמה.

מקורות ידועים הם פרו וסרי לנקה, ויש מרבצים גם באינדונזיה, בברזיל, בהודו, באיראן, בסיביר ובגרמניה. בזכות קשיות של כ־7 בסולם מוס הוא מתלטש יפה, ומשמש לחרוזים, לאבנים מלוטשות ולגילופים.