אגט טחב

לאגט טחב יש שם שמבטיח שני דברים, ושניהם לא לגמרי נכונים. הטחב הוא לא טחב: אין בו שום חומר אורגני. והאגט הוא לא בדיוק אגט: לפי ויקיפדיה, לאגט אמיתי יש פסים קונצנטריים, ולאגט הטחב אין. מה שיש בו הוא כלקדון, קוורץ שהגבישים שלו זעירים מאוד, שקוף או לבן־חלבי, ובתוכו ציורים ירוקים שנראים בדיוק כמו טחב או חזזית.

לציורים האלה קוראים דנדריטים, מהמילה היוונית dendron, עץ. לפי ויקיפדיה, הם נוצרים ממינרלים, בעיקר תחמוצות של מנגן או ברזל, שמסתעפים בתוך האבן כמו ענפים. הם משכנעים כל כך שלפי ויקיפדיה, בפליאונטולוגיה בלבלו אותם לא פעם עם מאובנים. צמח שמעולם לא היה חי, ובכל זאת הצליח לעבוד על מומחים.

באבנים שבתמונה רואים כמה אגט טחב יכול להיות שונה מאבן לאבן: אחת לבנה־אפרפרה עם כתמים ירוקים, ואחרת ירוקה כהה כמעט לגמרי, עם כתם חום־כתום בקצה. לפי ויקיפדיה, הצבעים באים מעקבות של מתכות, והגוון תלוי גם במצב החמצון שלהן. באגט טחב ממונטנה, למשל, האדום בא מתחמוצת ברזל והשחור מתחמוצת מנגן.

לפי Geology.com, אגט נוצר כשמי תהום עשירים בסיליקה משקיעים אותה בחללים שבתוך סלעים געשיים. לפי ויקיפדיה, אגט טחב נוצר בדרך כלל מסלעים געשיים שעברו בליה, והוא נמצא בהודו, בברזיל, באורוגוואי, במרכז אירופה ובארצות הברית. במונטנה אוספים אותו בחצץ של נהר ילוסטון ויובליו.

פעם קראו לו גם "אבן מוקה", על שם העיר מוקה שבתימן, שהייתה אחד המקורות שלו. כן, אותה מוקה שנתנה את השם לקפה. אז אם אבן אחת יכולה להתאים גם לגינה וגם לבית קפה, זו כנראה היא.