קוורץ תות

בתמונה יש שתי אבנים אליפטיות מלוטשות בוורוד, ובתוכן קווים דקים ונקודות בצבע אדום־כתום. לפי Geology.com, "קוורץ תות" הוא בעצם שם שיווקי, לא שם של מינרל: כך קוראים לקוורץ ורוד עד אדום שמקבל את הצבע שלו מתכלילים של מינרלים אחרים שאפשר לראות בעין. התכלילים יכולים להיות לוחיות של המטיט, פתיתים של לפידוליט, נציץ אדום־כתום בשם אלורגיט, ועוד. ולמה תות? לפי האתר, כי הנקודות האלה נראות כמו הגרעינים על התות.

קוורץ תות הוא לא רוז קוורץ, למרות שהם נראים קרובי משפחה. לפי Geology.com, הצבע של רוז קוורץ בא כנראה מכמויות זעירות של טיטניום, ברזל או מנגן, או מסיבים דקים מאוד של מינרל ורוד בשם דומורטיאריט. בקוורץ תות, לעומת זאת, הצבע בא מאור שמוחזר מחלקיקים שאפשר לראות. כלומר, ברוז קוורץ הצבע בפנים, ובקוורץ תות הוא מפוזר בתוך האבן כמו גרעינים.

ועכשיו האזהרה. לפי Geology.com, אין בטבע מספיק קוורץ תות יפה כדי לענות על הביקוש, ולכן החיקוי הנפוץ ביותר הוא זכוכית מותכת שמערבבים בה חלקיקים של המטיט או של חומר אדום אחר. חיקוי טוב יכול להיות משכנע מאוד, אבל לפעמים רואים בו בועות גז קטנות שנלכדו בזכוכית. לפי Crystal Almanac, השוק "מוצף בחיקויים": קוורץ צבוע, זכוכית אדומה, וגם "קוורץ דובדבן" שהוא בעצם זכוכית.

Geology.com מוסיף הבחנה יפה: חיקוי הוא לא בהכרח זיוף. זכוכית שנמכרת כ"קוורץ תות מלאכותי" היא מוצר חוקי לגמרי. זה נהיה זיוף רק כשהמוכר לא מספר. את האבנים שבתמונה לא בדקנו במעבדה. הצבע שלהן לא אחיד, והתכלילים נראים כמו קווים ונקודות טבעיים, אבל בלי בדיקה אי אפשר לדעת בוודאות.

ולסיום, קצת הומור מ־Geology.com: קוורץ תות הוא אבן זולה יחסית, ולכן משבצים אותו בכסף או בזהב 10 קראט. האתר כותב שהוא "מחכה" שחברת התכשיטים Le Vian תשבץ אותו בזהב ה"תות" שלה, שהוא סימן מסחרי רשום. עד אז, התות נשאר בלי קצפת.