אחלמה

Crystal Vaults מקשר את האחלמה לצ'אקרת העין השלישית ולצ'אקרת הכתר, ומתאר אותה כאבן של רוחניות, מדיטציה ויצירתיות, שנושאת בו בזמן את "ההיגיון של מתינות ופיכחון". לפי האתר, זו אבן המזל של דגים.

האתר מספר גם אגדה: בכחוס, אל היין, כעס וגזר שהאדם הראשון שיפגוש ייטרף בידי הנמרים שלו. זו הייתה נערה בשם אמטיסט, בדרכה למקדש של האלה דיאנה. דיאנה הצילה אותה והפכה אותה לגביש לבן ושקוף, ובכחוס, שהתחרט, שפך עליו מיץ ענבים, וכך קיבלה האבן את צבעה הסגול. לפי ויקיפדיה, את האגדה הזאת המציא המשורר הצרפתי רמי בלו במאה ה־16. כלומר, היא צעירה בהרבה מהאבן.

הרכב כימי: סיליקה, SiO₂. זן סגול של קוורץ.

קשיות בסולם מוס: 7. אין לה ביקוע, והיא נשברת בשבר קונכייתי.

משקל סגולי: 2.66.

מערכת גבישית: טריגונלית.

מקור הצבע: ברזל בתוך הגביש, שנעשה סגול בהשפעת קרינה טבעית. הצבע עלול לדהות באור חזק, והופך לצהוב או לחום בחימום.

מקורות: ברזיל, אורוגוואי, בוליביה, זמביה (כ־1,000 טון בשנה), קנדה ועוד.

אחלמה היא האבן השלישית בטור השלישי של החושן (שמות כח, יט; לט, יב). תרגום השבעים היווני תרגם אותה amethystos, ומכאן הזיהוי המקובל עם האבן הסגולה. אבל זה לא הזיהוי היחיד: לפי ויקיפדיה, ייתכן שהשם העברי בא ממילה מצרית שציינה ג'ספר אדום, ותרגום JPS לאנגלית מתרגם אחלמה crystal, גביש.

תרגום אונקלוס מתרגם אחלמה "עין עגלא", עין של עגל. רבנו בחיי מסביר שזו האבן שנקראת בלשונו "קרישטאל", כלומר גביש, ושסגולתה "שמחזקת את הלב שלא ירך בלכתו למלחמה". הוא גוזר את שמה מלשון חוזק, כמו "ותחלימני והחייני" (ישעיהו לח, טז).

גם על השבט אין הסכמה. לפי רבנו בחיי, על האחלמה נכתב שמו של גד. לפי במדבר רבה (ב, ז) היא אבנו של נפתלי, ודגלו היה בצבע "יין צלול שאין אדמימותו עזה". דגל בצבע יין, לאבן שהיוונים חשבו שמגינה מפני יין. לפי תרגום יונתן (על שמות כח, יט), בטור השלישי נכתבו שמות גד, אשר ויששכר, כך שהאחלמה, האבן השלישית בטור, מתאימה ליששכר.

אתר הקריסטלים Crystal Vaults מייחס את האחלמה לשבט דן. לא מצאנו את השיוך הזה במקורות שבדקנו.

אחלמה היא אבן הלידה של חודש פברואר, והאבן של יום הנישואין השישי והשבעה־עשר.

לפי ויקיפדיה, בישופים אנגליקנים עונדים טבעת שבדרך כלל משובצת בה אחלמה, כרמז לשליחים שתוארו כ"לא שיכורים" בחג השבועות (מעשי השליחים ב, טו).